Yudit Shahar / Soy Yudit

Soy Yudit, nieta de Rabí Yudah,
quien navegó sobre su anhelo en un barco desde Estambul
sólo para morir en su choza cuando nací.
Sin separarme del mundo,
sobre pisos dispersos en la arena,
ascendí y descendí con el aliento de la tierra.
Pedí que las raíces torcidas
se volvieran agua y luz
dentro de la pulpa del limón y la dulzura de las ciruelas,
anhelo el lamento de los gatos
y el canto de las palomas y ansío
el golpeteo de la lluvia sobre los temblorosos techos de arcilla.
Conozco el deseo de los pájaros que se alejan volando.
Me hinché, con la victoria del uadi
ennegreciéndolo y tragándolo todo,
y no supe dónde.

Dieciocho años después de su muerte

No era importante; el Registro Civil perdió
sus documentos, el Ministro del Interior alegó que no pudo verificar
la información y tuve que firmar una declaración jurada en su honor,
el juez:
Yo, Yudit Shahar, declaro que soy hija de él, de bendita memoria,
nacido en Turquía en 1911 con el nombre de Elazar Sabakh, recibió
el nombre de Eliezer Sabah en este país en 1929, eligiendo vivir y morir
como Eliezer Shahar; un cero fue borrado
de su carta de identidad por un error de la oficina; por medio de la
                                                                            [presente declaro
que él es él

(Quise decirle al juez: sus ojos eran cafés rojizos
cuando se ponía furioso; tenía la piel clara; tenemos las mismas pecas
en los hombros; quise decirle, no conocí a este hombre tampoco
y es dudoso que él me conociera).

Versiones de Luis Eduardo García,
a partir de las versiones del hebreo al inglés
de Aviya Kushner («Soy Yudit») y Lauren Gordon
»)            Dieciocho años después de su muerte»)

שמונה-עשרה שנה לאחר שהלך לעולמו

הוּא לֹא הָיָה רֶלֶוַנְטִי, בְּמִרְשַׁם הָאֻכְלוּסִין אִבְּדוּ
אֶת הַמִּסְמָכִים, בְּמִשְׂרַד הַפְּנִים טָעֲנוּ שֶׁלֹּא נִתָּן לְאַמֵּת
נְתוּנִים, הֻחְתַּמְתִּי עַל תַּצְהִיר בִּשְׁבוּעָה בִּפְנֵי כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט
אֲנִי יוּדִית שַׁחַר מַצְהִירָה בָּזֹאת שֶׁאֲנִי בִּתּוֹ שֶׁל זִכְרוֹ לִבְרָכָה
שֶׁנּוֹלַד בִּשְׁנַת 1911 בְּטוּרְקְיָה בְּשֵׁם אֶלַזַר סַבַּח, שֶׁקִּבֵּל
בָּאָרֶץ בְּ-1929 אֶת הַשֵּׁם אֱלִיעֶזֶר סַבָּא וּבָחַר לִחְיוֹת וְלָמוּת
כְּאֱלִיעֶזִר שַׁחַר, וְשֶׁאֶפֶס אֶחָד הֻשְׁמַט
בְּמִסְפַּר הַזֶּהוּת בְּאַשְׁמַת הַמִּשְׂרָד, מַצְהִירָה בָּזֹאת
שֶׁהוּא זֶה הוּא

(רָצִיתִי לוֹמַר לַשּׁוֹפֵט: עֵינָיו הָיוּ חוּמוֹת וְהֶאֱדִימוּ
כְּשֶׁהָיָה זוֹעֵם, בְּהִיר פָּנִים הָיָה, לִשְׁנֵינוּ אוֹתָם נְמָשִׁים
עַל הַכְּתֵפַיִם, רָצִיתִי לוֹמַר גַּם אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּי
אֶת הָאִיש וְסָפֵק אִם הִכִּיר אוֹתִי)

אני יודית

אֲנִי יוּדִית, נֶכְדָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יוּדָה
שֶׁשָּׁט עַל גַּעְגּוּעָיו בִּסְפִינָה מֵאִיסְטַנְבּוּל
לָמוּת בַּצְּרִיף בּוֹ נוֹלַדְתִּי,
בֵּין מְחִצּוֹת לֹא כְלוּם
מִרְצָפוֹת פְּרוּשׂוֹת עַל חוֹל
הִתְרוֹמַמְתִּי יָרַדְתִּי עִם נְשִּׁימַת הָאֲדָמָה,
בִּקַּשְׁתִּי בַּשָּׁרָשִׁים הַמִּתְפַּתְּלִים
הַמְּמִירִים מַיִם וְאוֹר
לְכֹהַל הַלִּימוֹן לְמֶתֶק הַשְּׁזִיף,
עָרַגְתִּי בְּיִלְלַת הַחֲתוּלִים
בְּהֶמְיַת הַיּוֹנִים רָעַבְתִּי לְמָה,
בְּתִיפוּף הַגֶּשֶׁם בִּרְעָפִים רוֹפְפִים
יָדַעְתִּי אֶת שְׁקִיקַת הַצִּפֳּרִים הַמַּפְלִיגוֹת,
גָּאִיתִי עִם נִצְחוֹן הַוָּאדִי הַמַּשְׁחִיר הַבּוֹלֵעַ,
וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן